נשוחח קצרות על דמויות מרכזיות שמשפיעות עלינו יומיום. נבחין בין דמויות המשפיעות עלינו במסגרת המשפחתית (הורים, אחים, סבים) לבין דמויות המשפיעות על כל המדינה ואפילו על כל העולם.
נשוחח קצרות על כך שישנן דמויות מרכזיות המשפיעות לא רק על "כאן ועכשיו" אלא הן משמשות כ"מורי-דרך" גם לנו וגם לדורות הבאים. נסביר לעצמנו את המושג "מורשת רבין" ונבחר ממנה נקודות בעלות משמעות חינוכית ממדרגה ראשונה. לדוגמא:
א. המושג "אחרי" שהיה עקרוני בחייו של יצחק רבין. מאז שהיה נער צעיר, התגייס לפלמ"ח ולחם במלחמת השחרור, קבל על עצמו כל תפקיד שהטילו עליו מבלי להתחמק מעבודה קשה ומאחריות, והשקיע בתפקידיו ובמעשיו את כל יכולותיו ומרצו בגבורה וללא היסוס.
ב. לא היה קיים פער בין אמונתו לבין אמירתו ולבין פועלו. כאשר האמין שחייבים להילחם בקרב צבאי כדי להציל את החיים של כולנו ולבסס את מדינת ישראל – לא היה חייל טוב ממנו. כאשר האמין שהגיע זמן השלום, השקיע את מרצו ותבונתו כדי להשיג את השלום למען חיים טובים יותר לכולנו.
נספר על נאומו האחרון של רבין בכיכר הנושאת היום את משמו, אל מול עשרות אלפים של אנשים. נספר על השירים ששרו זמרים וזמרות כאשר כל הקהל ליווה אותם כמקהלה אחת גדולה בהתרגשות גדולה.
נערוך עיתון ונצייר, נגזור ונדביק תמונות מעיתונים מימי הזיכרון ליצחק רבין. "נכתוב" אמרות של רבין. נשים לב במיוחד לכותרות שנמציא.
נספר על התבטאויות של כאב אצל מבוגרים וילדים כאחד בעקבות מותו של יצחק רבין. כל העיתונים בארץ ובעולם כתבו על מותו בכותרות הראשיות. ברדיו ובטלביזיה הפסיקו את התכניות כדי למסור על מותו של ראש ממשלת ישראל. על מכוניות רבות הודבק השלט "שלום, חבר" כאות פרידה של כאב. אלפי ילדים צעירים הדליקו בכיכרות אלפי נרות. נערים ונערות ציירו גרפיטי על קירות עיריית תל-אביב עם שירים ואמרות על השלום שלמענו פעל יצחק רבין. נספר על האנשים החשובים, ראשי ממשלה ונשיאים ממדינות רבות בעולם וראשי ארגונים בין-לאומיים שבאו לחלוק כבוד אחרון ליצחק רבין. נספר גם על כך, שבין ההספדים שנשאו אנשים חשובים שהזכירו את יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, הלוחם למען השלום עבור עם ישראל, הייתה גם נכדתו הצעירה, נועה, שספרה בדמעות נרגשות ומרגשות על יצחק רבין, האיש, הסבא וראש המשפחה.
נכסה קיר בחצר הגן בנייר או בבד לבן עד גובה ילדי הגן. נצייר גרפיטי ו"נכתוב" שירים ו/או אמרות למען השלום.
