הצעות לפעילויות בגן: יום ירושלים

נשוחח קצרות על ירושלים ועל משמעות מעמדה כעיר הבירה של ישראל.

נברר את משמעות מעמדה של העיר ירושלים לאורך ההיסטוריה של העם היהודי:

א.  התקופה הקדומה בה שכן העם היהודי בארצו: קיומו של בית-המקדש ומנהג שלוש הרגלים (שלושת המועדים שהתורה ציוותה לעלות בהם לרגל לירושלים): פסח, שבועות וסוכות.

ב.  התקופה הארוכה של גלות עם ישראל מארצו: הגעגועים החזקים לציון בגלויות השונות (לדוגמא: הפסוקים בתהילים קל"ז שחוברו על גלות בבל: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון…"; או שירו הידוע של ר' יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי…"; או שירו הידוע של מנחם מנדל דוליצקי: "אם אשכחך").

 ג.   ירושלים בתקופתנו – "עיר שחוברה לה יחדיו", בירתה הנצחית של מדינת ישראל. נציין את חשיבותו של יום ירושלים שנקבע לציון איחודה של העיר לאחר מלחמת ששת הימים.

שמות רבים לעיר ירושלים: נשים לב למספר העצום של שמות ושל כינויים שהעיר ירושלים התברכה בהם – שבעים במספר! – המקבילים לשמותיו הרבים של הקדוש ברוך הוא – המראים את חשיבותה של העיר, את אהבה ואת הגעגועים אליה בכל הדורות. נלמד על כמה מהשמות המשמעותיים ביותר:

א.  עיר דוד – כל שמו של המלך דוד שכבש את העיר בערך בשנת 1000 לפני הספירה.

ב.  ציון – משום שהעיר בנויה על הר-ציון. שם זה היווה את ההשראה לתנועה הציונית. החל מתנועת "חובבי ציון" קיים קשר בלתי ניתק בין המושגים: ציונות, ציון וירושלים (לדוגמא בהמנון הלאומי: "ארץ ציון וירושלים"; או השם התנ"כי הסמלי שנתנו המתיישבים למושבה הראשונה בארץ-ישראל, שעלתה על הקרקע בשנת 1982: "ראשון לציון").

ג.   יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב – שלושה שמות של הערצה ושל געגועים מתוך שירו הידוע של ר' יהודה הלוי.

ד.  ירושלים – השם מתקופת המקרא: ירושלים, ירו – שלם, פירושו: "ירו" הוא יסוד, "שלם" הוא שם האל הקדום "שלום". כלומר, זוהי עירו של האל שָׁלֵם. בבראשית י"ד 18 נקרא מלך העיר בשם "מלכי-צדק מלך שלם".

סמל העיר ירושלים – נברר את מקורו ואת משמעותו: מיד עם קום המדינה התקבלה החלטה שסמל העיר ירושלים, כעיר הבירה של מדינת ישראל, צריך לבטא את משמעותה המיוחדת של העיר עבור העם היהודי. נבחר והודפס הסמל הרשמי של ירושלים שמאזכר את פאר עברו של עם ישראל – חומת האבן ולעומתם ענפי הזית המציגים את התקווה לשלום. סמל האריה, השומר על החומה, מסמל את זיקתה של עיר הבירה לנחלת שבט יהודה ומהווה אחד הסמלים היהודיים השכיחים אשר מעטרים תשמישי קדושה.

שערים בחומות ירושלים – נספר על הסולטאן סולימאן הראשון, הידוע גם בכינויו סולימאן המפואר, שבתקופת שלטונו, בין השנים 1537-1540 נבנו חומות ירושלים המקיפות את העיר העתיקה, על בסיסן של חומות מתקופות קדומות יותר. נתבונן בתמונות שערי ירושלים המרכזיים. קשה להאמין אבל עד לפני 150 שנה היו בחומות רק ארבעה שערים שהיו ננעלים מדי יום עם רדת החשיכה עם מנעול, סוגר ובריח. אין יוצא ואין בא. היום יש בחומה שמונה שערים, שבעה שפתוחים לרווחה כל היום וכל הלילה ושער אחד אטום בסלעים שעדיין ממתין לתורו להיפתח: שער יפו; שער הפרחים; שער שכם; שער ציון; שער המוגרבים (נקרא גם שער האשפות); שער הרחמים; שער האריות; השער החדש.

נתעניין אצל ההורים, הסבים והסבתות, הדודים והדודות, מה הם הרגישו בפעם הראשונה שבקרו בירושלים. נחבר שאלון שמטרתו לחקור את ההורים והסבים – מתי הם בקרו פעם ראשונה את חומות ירושלים ומה הם הרגישו כאשר נכנסו לעיר העתיקה. נבנה טבלה על פי הנתונים ונשלח אותה לבית ההורים, כדי שהילדים יוכלו להסביר ולספר על "הסקר המדעי" שערכנו בגן (לדוגמא: מתי, עם מי, ממה התרשמו יותר וכו').

נקים תערוכה של צילומים, ציורים, קטעי עיתונות בנושא "חומות ירושלים".

נבנה את חומות ירושלים בקוביות. נקשט את החומות לכבוד יום ירושלים.

נציע תכניות מתאימות בטלוויזיה, לדוגמא: תכנית של שירי ירושלים, תכנית של מחולות על ירושלים, תכנית של עליה לרגל לירושלים ועוד.

נתחלק לקבוצות, כאשר כל קבוצה אחראית על אוסף בנושאים הקשורים ליום ירושלים: בולים, מטבעות, שירים, אישים,  טיולים, אגדות, סיפורים,  מוזיאונים, תאריכים ועוד.

נצייר עבודות (קבוצתיות ואינדיווידואליות) שמופיע בהן הסמל של העיר ירושלים. נוכל לעצב חזיתות מוסדות ציבור בעיר, נייר מכתבים של העירייה, אולמות כנסים ועוד.

נצייר באוויר באמצעות האצבע את הקו האופקי של חומות ירושלים. נדריך את הילדים בצורות המעניינות של החומות ושל השערים השונים באמצעות סיפור מסגרת. נזכור להבליט את הנופים וההתרחשויות שאפשר להסתכל מכל צד וצד.

נצייר, כל אחד חלק מהחומות. נשים לב לכלול את שמונת השערים, כל שער עם האפיונים שלו. נהדק את כל הציורים אחד אחרי השני וכך נרכיב את החומה מסביב לעיר העתיקה. נתלה את היצירה על קירות הגן. נגזור ממגזינים ומעיתונים צילומים עם אנשים בודדים, קבוצות, וכל מה שאפשר כדי שהיצירה תראה מעניינת ומגוונת. נוכל להוסיף גם צילומים של הילדים בעצמם כאילו הם הולכים על החומות.

נספר את הסיפור "מעשה בשני האחים" (גרסה נוספת). נוכל להמחיז אותו, או לצייר פוסטר, או לצייר קומיקס או להכין את ספר המעשיות הכי קטן בעולם אותו נשמור בתוך  קופסת גפרורים…

נכין שירון של שירי ירושלים. נזמין את הילדים לאייר את השירים לפי תוכנם.

נעצב כרזות על פי שמות שירי ירושלים.

נערוך בגן תערוכת ציורי ירושלים בעקבות השירים האהובים עלינו.

נזמין את ההורים להביא לגן שיר על ירושלים האהוב עליהם במיוחד (טקסט מאויר או הקלטה).

נכין בגן "פסטיבל שירי ירושלים". הילדים יבחרו שיר אהוב עליהם ויופיעו עמו לפני חבריהם בגן או בחצר.

נערוך בחירות לשירים. כל אחד מהילדים יבחר את השיר על ירושלים האהוב עליו. נאייר את השיר/ים הנבחר/ים ונשלח באימייל לגנים אחרים המשתתפים בתכנית מוזיטק או בתכנית המחקר (רשימת האימיילים תישלח לגננות המשתתפות במחקר).