אח, איזה חורף / מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש
ביצועים: חוה אלברשטיין; נירה רבינוביץ (לחן: מישה בלכרוביץ)
מיקוד הפעילות הבחנה בין החלקים השונים של השיר; טיפוח יכולת הנגינה
מושג מוזיקלי מבנה: 3 בתים ופזמון חוזר
אביזרים שקיות ניילון קטנות; פקקים; שקפים
תיאור הפעילות
1. נקרא את מילות השיר. נשוחח קצרות על תוכן השיר. נשים לב לכך שכל אחד מהבתים עוסק בתופעה אחרת של החורף: הרוח, הגשם והרעם. נדגיש את העובדה שהמשורר יורם טהרלב המציא מילים חדשות בעברית: "הרוח הפָּרוּ-חַ" (צירוף 'פרוע' עם 'רוח'), "הגשם הרוֹגֶ-שֶם" (צירוף 'רוגש' עם 'גשם'), "הרעם הנוֹרָ-עַם" (צירוף 'נורא' עם 'רעם').
2. נפיק את צלילי הרוח, הגשם והרעם באמצעות הפה והגוף. נקרא את בתי השיר ונפיק את הקולות בהתאם למילותיו.
3. נשיר את פזמון השיר. נמחא כף כמו מצלתיים על המילה "אח" (חוזרת 4 פעמים). נטפח עם הידיים על הירכיים את המקצב החוזר: "ים פרם פם פם".
4. נאזין לשיר. כשנשמע את בתי השיר – נפיק את הקולות כמו קודם. כשנשמע את הפזמון החוזר נפעל כמו קודם.
5. נתחלק לשלוש קבוצות. קבוצה א' תקבל את שקיות הניילון. קבוצה ב' תקבל את הפקקים. קבוצה ג' תקבל את השקפים. נפיק, כל קבוצה בתורה, צלילים שונים מהאביזרים שבידינו.
6. נשיר את הפזמון. נקיש הקשה אחת על המילה "אח" ואת המקצב החוזר "ים פרם פם פם".
7. נאזין לשיר. קבוצה א' תנגן בבית הראשון. קבוצה ב' תנגן בבית השני. קבוצה ג' תנגן בבית השלישי. בפזמון ננגן יחד כמו קודם. בסיום השיר (הקודה) תנגן כל קבוצה בתורה. נקיש הקשה אחת על הצליל האחרון המסיים את השיר.