אני תמיד נשאר אני / מילים ולחן: דתיה בן דור
ביצועים: עוזי חיטמן; הופ! שירי ילדות ישראלית; מתוך ההצגה "מיכל הקטנה"; צוות ההצה "מחסן השטוזים של דתיה" (ספר שר); מיכל נווה: עם שפת הסימנים
מיקוד הפעילות שיום, הבחנה ויכולת הבעה של הרגשות השונים
מושג מוזיקלי שירה יפה, נגינה, תזמורת
כלי נגינה ביצי הקשה (שייקר) כמספר הילדים
תיאור הפעילות
1. נציע רגשות שונים ונביע אותם באמצעות הבעות פנים ו/או תנועות גוף.
2. נאזין לשיר (בית אחד או יותר) ונצטרף בשירה לפזמון. נשוחח בקצרה על תוכנו. נוכל להתמקד בניגודים ונמיין אותם לרגשות, תארים ופעלים.
3. נחלק לכל ילד ביצת הקשה. נשיר את השיר ובכל פעם שנשמע מילה המתארת רגש, תואר או פועל (סיום כל משפט) ננגן על פי הקצב. בפזמון – נבחר כל פעם ילד או קבוצת ילדים שירקדו וינגנו באופן חופשי במרכז.
4. כל אחד מאתנו יבחר את הרגש, התואר או הפועל (אפשר יותר מאחד) שמתאימים לו. נשיר את השיר וכל אחד ינגן כאשר יישמעו המילים המתאימות להרגשתו. בפזמון נפעל כמו קודם.
5. נאסוף את הביצים. נשחק במשחק "מלך ההבעות": נביע לפי סדר את הרגשות, תארים או פעלים המופיעים בשיר. בכל פעם ילד אחר ימצא את ההבעה ו/או תנועה וכולנו נחזור אחריו.
6. נשיר את השיר ונביע את הרגשות, תארים או פעלים באמצעות הבעות פנים ו/או תנועות גוף. בפזמון – נשיר ונרקוד באופן חופשי.
7. נשיר את השיר ונשמיט את הרגשות, תארים או פעלים. במקום לשיר מילים אלה – נביע אותן בתנועה.
8. נשיר במקהלה: נתחלק לשתי קבוצות – קבוצה אחת תשיר אתחילת המשפט "לפעמים אני…" והקבוצה השנייה תשיר את מילת התואר המסיימת את המשפט.. בפזמון נעמוד על הכיסאות, נצטרף בשירה. בכל פעם שתופיע המילה "אני" נעצור בצורת פסל המביע רגשות.