התורה נתנה ליום השבת שני טעמים. הטעם הראשון: אות היא לעולם "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ', יא). הטעם השני: "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. על כן צווה ה' אלוהיך לעשות את יום השבת" (דברים ה' יד-ט"ו). ואכן שני יסודות הם בשבת: מנוחה וקדושה.
(מתוך: לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות. שלום סרי (עורך). משרד הביטחון, ההוצאה לאור וכרטא, 1987, ע' 246 )
Menu
